כל זה ממרשמלו ?

אין תגובות ↓

מכירים את ניסוי המרשמלו?

הנה תזכורת קצרה:  הושיבו ילד בחדר , כשלפניו צלחת עם מרשמו ואמרו לו שאם ישב במשך חצי שעה ולא יאכל את המרשמלו , יקבל בסוף שני מרשמלו.  פעמים רבות נתקלתי בסרטון הזה והבנתי שרצו לבדוק את יכולת דחיית הסיפוקים של הילדים, אבל, סיקרן אותי לראות מה היו התוצאות (להריץ לסוף הסרטון, לא עזר, סימן השאלה נשאר…) ואז גיליתי שהניסוי המקורי היה הרבה יותר מורכב ומרתק, אז הנה תקציר של מה שנבדק ונמצא בו:

מדובר בניסוי מתוך מחקר שביצע פרופסור וולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד, במטרה להבין את ההשפעה של יכולת עמידה בפיתויים בילדות על החיים הבוגרים. מישל עקב אחר הנבדקים במשך 40 שנה (!) וגילה, שילדים שהצליחו לעמוד בפיתוי ולהמתין לממתק השני, כלומר, שהיו בעלי התכונה של דחיית סיפוקים, גדלו להיות מבוגרים בעלי כישורים חברתיים, אסרטיביים, מהימנים, מסוגלים להתמודד עם תסכולים. את רובם הגדול הביאו תכונות אלו להצלחה בלימודים /בעבודה / בזוגיות.

מעניין , נכון?

אבל אז,  השאלה היא: האם אנו כהורים יכולים להשפיע על פיתוח יכולתם של ילדינו לדחות סיפוקים? או שזו תכונה מולדת ומי שאכל את המרשמלו הוא מקרה אבוד… :-? ?

אז… ב- 1965 ערך פרופ' מישל יחד עם חברו , חוקר ההתנהגות האנושית, אלברט בנדורה, את אותו ניסוי בשינוי קל. בניסוי הראשון, הם שמו לב שילדים שנמנעו מהפיתוי הפעילו טכניקות להסטת תשומת ליבם מהשגת סיפוק בטווח הקרוב כדי להגיע ליעד בטווח הרחוק, למשל: הסתובבו וישבו עם הגב למרשמלו וכד', לכן, הפעם, ליד הילד שלא עבר את הניסוי בפעם הראשונה, הושיבו מבוגר (כזה שיודע לדחות סיפוקים ;-) ) ונתנו לשניהם את אותה משימה. הילד התבונן בתגובת המבוגר, שהעסיק עצמו בדברים אחרים / נימנם / עשה פעולות שיסייעו לו להימנע מאכילת המרשמלו… ואז , הבחינו בכך, שהילד אימץ לעצמו את התנהגות המבוגר והצליח אף הוא להימנע מאכילת המרשמלו. למעשה, המבוגר היווה עבורו מודל לחיקוי והדגים לו דרך אלטרנטיבית להתמודדות עם הפיתוי. במעקב אחרי ילדים אלו בהמשך, ראו שיכולת האיפוק שלהם גדלה לאין ערוך והשפיעה לטובה על חייהם הבוגרים.

אז יש תקווה :-)

איך כל זה קשור לכסף של הילדים שלנו ?

למרות, שכאשר קוראים את זה , זה נראה ממש ברור, מדהים לראות, כל פעם מחדש, איך פעולה קטנה של מבוגר יכולה כל כך להשפיע על חייו של ילד (מעניין מה היה קורה, אם במקום "מבוגר אחראי", היו מושיבים ליד הילד, ילד אחר שהוכיח שהוא יכול לדחות סיפוקים- מי היה משפיע על מי? מסקרן…) בכל מקרה, הוכחת ההשפעה הכה משמעותית של מבוגר על ילד היא הסיבה שאני מעודדת הורים לתת דמי כיס לילד, כן, כן, שבמקום שהילד יבקש מכם כסף בכל פעם שירצה, הוא "יבקש מעצמו" ויצטרך להתמודד ולהחליט אם לקנות או לא, לקנות עכשיו או בעתיד? התנסות בניהול סכום כסף משלו, היא הדרך הטובה ביותר שילמד איך לחסוך, איך להשתמש בכסף בתבונה, איך לדחות סיפוקים, איך לתכנן לטווח קצר ולטווח ארוך, איך לקבל החלטה ועוד ועוד . הלמידה היעילה והמשמעותית ביותר היא מהתנסות וחשוב לשדרג בהנחיה נכונה שאנו כהורים ניתן להם. כך נאפשר לילדינו חיים נוחים ואיכותיים יותר.

למה עכשיו ??? הם רק ילדים …

משום שזה הזמן שבו יש לנו , ההורים, את יכולת ההשפעה עליהם, זה הזמן , שהטבע "הקציב" לנו , להראות להם את הדרך, לחשוף אותם לאלטרנטיבות (כשיתבגרו יבחרו בעצמם את המנחים שלהם לחיים, אולי זה נהיה אנחנו ואולי מישהו אחר… אבל היסודות- באחריותנו). כיום אין לימודי חובה של התנהלות פיננסית יומיומית , למרות שזה חלק מחייו של כל אדם. אם אנו, ההורים, לא ננחה אותם , ילדינו יצטרכו ללמוד ממקור אחר להתנהל עם כספם. האם זה יהיה מקור טוב ? רע? ימים יגידו… הבעיה היא , שכבוגרים, טעות בשיקול דעת, טעות בהחלטה, טעות בהבנת גובה ההוצאה ויכולת העמידה בתשלום, משמעותה אובדן אמתי של כסף ולפעמים אחרי שהשקיעו מאמץ רב בלהרוויח אותו. לעומת זאת, התנסות עם דמי כיס, מאפשרת לילד לנסות, לטעות, להבין השלכותיה של החלטה, להשתפר, לשאול את הוריו, להיחשף למושגים כמו חסכון, הלוואה וריבית…

ללא ספק, נקודת פתיחה טובה יותר לחיים פיננסיים בריאים בעתיד!

***להצטרפות לרשימת התפוצה של "ערך עתידי"

וקבלת טיפים נוספים בחינם להתמודדות במשולש הורים-ילדים – כסף    היכנסו לכאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>